קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש ללוחמים מפלוגה א' מגדוד 12, בפיקודו של סגן-משנה דני בייזר, שתקפו את פאתי מרכז היעד הצפוני.

‍

בשלב הראשון של הקרב, אחרי ששני הכוחות הראשונים מפלוגה א' של גדוד 12 הסתערו חזיתית ממערב על מוצב תל פאחר – כוח ורדי על החלק הדרומי וכוח אלכס על החלק הצפוני – הגיע אל מתחת למוצב כוח קטן נוסף מפלוגה א', בפיקודו של המ"מ דני בייזר [ב' בצירה].

הזחל"ם של דני נפגע כ-800 מטר מדרום לתל. 

‍

הלוחמים נטשו את הזחל"ם והמשיכו ברגל. רב"ט יוסי קילמן שנפצע בזרועו התעקש להצטרף לחבריו, ולא להישאר מאחור לטיפול.

‍

בעלייה לכיוון המוצב הם פגשו במג"ד סגן אלוף מוסה קליין, שפנה לדני ואמר: "טוב שבאת, תצטרף לפלוגה שלך, תלך על פי קולות הירי".

‍

סגן אלוף קליין צירף אליהם שני לוחמים, יואל זבדי ויוסי רימר, שהיו תחילה בכוח אלכס, שעלה אל החלק הצפוני, אבל לא המשיכו איתו.

‍

דני התקדם עם אנשיו דרך ואדי קטן שהפריד בין שני חלקי התל. בהתקרבו אל תעלות המוצב, ראה שני חיילים עם ארגז תחמושת. הוא לרגע לא היה בטוח אם הם סורים, וירה בסמוך להם. הם זרקו את הארגז ונמלטו. אש מקלע נפתחה עליהם, הם תפסו מחסה במחפורת סמוכה ולאחר מכן אירגן דני הסתערות על התעלה קרובה. 

‍

פופוביץ' ירה בבזוקה, דני זרק רימון והסתער לתוך התעלה כשהלוחמים בעקבותיו.

‍

דני ירה לכיוון חייל סורי שהציץ מהפינה, והשליך לעברם רימון שהתגלגל ליד רגליו של המ"מ. בגלל גובהה של התעלה, לא היה אפשר להיחלץ ממנה בקפיצה. דני פנה לאחור ודחף את חייליו לכיוון שממנו הגיעו.

‍

הרימון התפוצץ, דני נפצע ביד וברגל, ונשכב בכניסה לתעלה. שניות לאחר מכן אירגן רב"ט קילמן את חבריו ופרץ חזרה לתוך התעלה.

‍

קילמן רץ בראש ואחריו רימר ופופוביץ'. הסורים ירו עליהם והשליכו רימונים.

‍

קילמן נהרג מרסיסי הרימון, פופוביץ' נפצע בפניו ויצא החוצה, רימר נפצע קשה ברגלו ונותר שרוע בעומק התעלה. הוא קיבע את רגלו בקת העץ של העוזי, שכב חסר אונים, וחיכה שיבואו לחלץ אותו.

‍

יואל זבדי חבש את פופוביץ' ולאחר מכן הגיע אל דני הפצוע וניסה למשוך אותו למחסה ולטפל בו. דני הזהיר אותו שישתופף, יואל גחן מעליו - ואז נפגע מצרור בפניו ובחזהו. 

‍

"אני נחנק", לחש לכיוונו של דני. 

‍

דני השיב: "תסתום את החור באצבע".

‍

יואל עשה כעצתו של דני, אבל סבל גם מפצע של יציאת הקליע והתקשה לנשום. 

‍

החיילים שנותרו כשירים, דב רדושיצקי ואברהם אלקה, נשלחו בהוראת דני לחסום פתחי תעלות שמהם עלולים להגיח סורים. הפצועים נותרו בחבישה מינימלית. רק בהמשך הקרב ירדו פופוביץ' ואלקה להזעיק עזרה. 

‍

בתחתית התל פגשו את רב"ט יצחק חמאווי, שקודם לכן נלחם במסגרת כוח אלכס בחלק הצפוני, וביקשו שיגיע לחלץ את הפצועים. חמאווי עם קצין הארטילריה משה הראל עלו לגאיון וחילצו את דני ואת יואל. מצבו של יואל זבדי, ששכב כשלוש שעות ללא טיפול, היה אנוש. הוא נפטר בהמשך. רימר הפצוע שנותר בתעלה במהלך כל שעות הקרב, פונה בסיומו לטיפול רפואי.

‍