קטע זה בסיפור הגבורה של קרב תל פאחר מוקדש ללוחמי בא"ח 1, בסיס האימונים החטיבתי, שהגיעו ללחימה בתל פאחר.

‍

ימים אחדים לפני פתיחת מלחמת ששת הימים הוקם בגולני כוח חדש, שהורכב מסגל מפקדי בסיס האימונים החטיבתי. על כוח זה פיקד סגן מפקד הבסיס רב סרן צבי פז, שהיה ידוע בכינויו "גולדֶה". ביומה השני של המלחמה השתתפה פלוגת בא"ח בכיבוש העיר שכם, ביוזמתו של גולדה, ובפיקוד גדוד 17 של גולני.

‍

בתשעה ביוני 1967 עם תחילתו של הקרב לכיבוש מוצב תל פאחר, השקיף "גולדֶה" מרחוק אחרי מהלך העניינים. עם הסתבכותו של גדוד 12 בתל פאחר, ובעקבות הנפגעים הרבים, קיבל "גולדה" פקודה להוביל שיירה של טנדרים שהוסבו לאמבולנסים, לפינוי פצועים בתל פאחר.

‍

"גולדה" נע בטנדר מסוג "גלדיאטור" ועימו מקלען, קשר, חובש ונהג. ציר העלייה באיזור גבעת האם, כשלושה קילומטרים מדרום-מערב לתל פאחר, היה עמוס מאוד. גולדֶה הותיר את מלאכת הובלת הטנדרים לקצין מהפלוגה המסייעת, והורה לנהג לנוע במהירות ולהיצמד לפלוגת סיירת גולני שנעה באותו זמן מזרחה כתגבורת לגדוד 12 בתל פאחר. 

‍

"גולדה" עשה זאת ביוזמתו, כדי לסייע בהכרעת הקרב.

‍

כשהטנדר התקרב לתל פאחר, על דרך הנפט, אסף "גולדֶה" מספר מחיילי סיירת גולני שהזחלם שלהם נפגע, והגיע עימם לתל פאחר בשעה חמש ועשרים אחר הצהריים. סמוך לכניסה של החלק הצפוני, פגש במפקד הסיירת "רובקה" אליעז ושאל אותו מה העניינים. גולדה ניסה להבין את תמונת הקרב, התקרב לכיוון הכניסה כשהוא חשוף, ואז נפגע בראשו ונהרג.

‍

המקלען שהגיע עם גולדה בטנדר, רב"ט ששון קרקוקלי, הצטרף כעבור דקות אחדות לכוח של פלוגה ב' שנכנס ללחימה בתעלות, ושם נהרג. 

‍

רפי בן מרדכי, החובש שהגיע בטנדר עם "גולדה", טיפל במספר פצועים בחלק הדרומי תחת אש, ולאחר מכן פינה אותם בטנדר אל נקודת ריכוז פצועי חטיבת גולני בקיבוץ הגושרים.

‍