כיבוש מוצב תל פאחר הסורי במלחמת ששת הימים, הוא אחד הקרבות הקשים וההרואיים בתולדות צה"ל. הקרב התרחש במסגרת כיבוש רמת הגולן, ביום שישי, א' בסיון תשכ"ז,
ה-9 ביוני 1967.
זהו סיפור על לחימתם של מפקדים וחיילים מגדוד 12 של חטיבת גולני בסיוע כוחות שריון, תותחנים, הנדסה ורפואה, שחירפו את נפשם למען המדינה שאותה אהבו. הם נלחמו בנחישות, באומץ, תוך דבקות במטרה, עד שהצליחו לכבוש את המוצב הסורי, שהיה מבוצר היטב, עם כלי נשק כבדים ומוקף בגדרות רבות.
34 לוחמים נפלו בקרב על תל פאחר ועשרות נפצעו. 20 לוחמים עוטרו בצל"שים וביניהם שני עיטורי גבורה.
עיקר סיפור הלחימה בתל פאחר הוא בערכי רעות, אחוות לוחמים, נחישות ודבקות למלא את המשימה. זהו סיפור על הרוח האנושית של חיילים צעירים, שמילאו את שליחותם בצבא ההגנה לישראל, ונתנו את הכל עד לניצחון. הם נלחמו והשיגו את המטרה גם למען החברים, שחלקם נפלו במהלך הלחימה וחלקם נפצעו. אין חייל שלא הותיר משהו מעצמו על אדמת הבזלת המדממת של תל פאחר - בגוף ובנפש.
גילויי הגבורה תוך כדי הסתערות דרך החזית, שהפגינו לוחמי גולני ושריון מול הכוחות הסורים בתל פאחר, כולל כיבוש מוצבים נוספים באיזור, כמו תל עזזיאת, סייעו לחטיבת גולני ביום שלמחרת בכיבוש מוצבי איזור הבניאס והמשך התקדמות לעומק רמת הגולן, עד לקונייטרה ולקו הגבול החדש.
ערכי הלחימה והרעות בתל פאחר, חשפו התעלות של גוף ונפש, וצדדים אנושיים אחרים שבאו לידי ביטוי במערכה על רמת הגולן ב-1967.
בשנת 2013 החלו שני מ"מים מפלוגה א' בגדוד 12 שנלחמו בתל פאחר, שמואל מוראד ודני ביזר, לתחקר את הקרב מחדש. זמן קצר לאחר מכן הצטרף אליהם שלמה מן, שלא היה קשור לקרב, אבל החל לחקור אותו ואת קרבות רמת הגולן במלחמת ששת הימים. מן פתח לשם כך את אתר "נעמוש", והחל לפרסם ראיונות שערך עם מפקדים ולוחמים, ביחד עם חומרים מארכיון צה"ל, יומן המבצעים החטיבתי, תצלומי אוויר ותרשימים, ועוד. כך נולד מחקר מקיף על אירועי הקרב, שהבשיל לספר הראשון על הקרב – "תל התעלות", שכתב מן ויצא לאור בשנת 2017.
באותה שנה החליט תא"ל במיל' אהרון ורדי, שהיה מ"פ א' בגדוד 12 בקרב על תל פאחר, לפעול לשדרוג מקיף של אתר הקרב, אחרי שנותר קרוב ל-20 שנה ללא "אבא". לשם כך, רתם ורדי שורה של גופים, ובראשם את אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, ואת עמותת גולני, והשיג תקציבים ואמצעים. אל ורדי הצטרפו תא"ל במיל' איציק זמיר מעמותת גולני ואל"מ במיל' שמואל מוראד, שהיה פקודו בקרב על תל פאחר ובעל עיטור המופת.
לאחר שמשרד הביטחון החליט להכיר בתל פאחר כאתר הנצחה מרכזי לחללי חטיבת גולני במלחמת ששת הימים, הוקמה אנדרטה חטיבתית סמוך לכניסה לתל פאחר עם שמות החללים מכל גדודי החטיבה והכוחות החבירים. האנדרטה שהיתה בחלק הצפוני של האתר הוחלפה ויוחדה לשמותיהם של 34 חללי קרב תל פאחר.
עיקרי העבודות שבוצעו בשנים האחרונות היו בין היתר הצבת 14 סלעים, שעליהם נחקקו הסברים של כל הכוחות שפעלו לכיבושו של המוצב הסורי. כמו כן הוצבו דמויות בחזית המוצב ובתוכו, שמייצגות את המיקום וכיווני ההתקפה של הכוחות. באפריל 2022 בוצעה פריצה לחלק הדרומי של המוצב, שהיה סגור כל השנים מחשש למיקוש ולהימצאותם של נפלי פגזים מהמלחמה. את העבודות ביצע כוח ההנדסה של פיקוד צפון. באיזור זה הונחו שלושה סלעים שתיארו את לחימת הכוחות בחלק זה; כמו כן הוצבו זחל"מים באתר ובדרכים שמתחתיו, שדימו את תנועת הכוחות; הוקם מונומנט לחללי פלוגת השריון מגדוד 377; הועמקו תעלות; נגזמו ענפי העצים, ובוצעו שילוט חדש וניקיון כללי.
בשלב הבא בוצעו שתי יוזמות חדשות, שנועדו לשפר את נושא ההסברה של הקרב. הוצאתו לאור של הספר "תל פאחר", המתאר את סיפור הקרב בעיקר דרך עיני הלוחמים, ומיזם "אבנים מספרות", פרי יוזמתו של איתן תגר, שנפצע בקרב תל פאחר – תחנות שמע לתיאור לחימתם של הכוחות, באמצעות סריקת ברקוד שהודבק על סלעי ההסבר. כך יוכל כל מבקר לקבל הרחבה "מוחשית" של סיפורי הלחימה. את ההסברים החקוקים על הסלעים ואת אלה המושמעים חיבר שלמה מן. את ההקראה ביצע הכתב הצבאי אלון בן-דוד.
כדי להנגיש עוד יותר את סיפור הקרב, הוקם אתר אינטרנט זה שדרכו ניתן להקשיב להסברים הקוליים של כל הכוחות ולקבל מידע נוסף – לו"ז הקרב, סיפורי הנופלים, שמות מקבלי העיטורים ועוד.
בכך הושלמה התוכנית העיקרית לחידוש מראהו של האתר, תוך שימת דגש על הסברתו והנגשתו ככל האפשר לעשרות אלפי המבקרים מדי שנה.
תל פאחר המחודש הוא אתר הנצחה לזכרם של נופלי חטיבת גולני ב-1967, תוך הנחלת מורשת הלוחמים ואבן שואבת לדורות ההמשך של לוחמי גולני וצה"ל.
- הצוות הפעיל לחידוש פניו של אתר תל פאחר:
תא"ל במיל' אהרון ורדי – שעומד בראש הפרויקט
אל"מ במיל' שמואל מוראד
תא"ל במיל' איציק זמיר
- יוזם ומרכז מיזם "אבנים מספרות" – איתן תגר
- עמותת גולני: יו"ר העמותה אלוף במיל' משה קפלינסקי
ומנהל העמותה תא"ל במיל' יואלי אור.
- חוקר הקרב: שלמה מן (אתר "נעמוש")
- הפקה ועיצוב פס קול: זיו ארנון ואסף ביטון
- הקמת אתר האינטרנט, שילוב מערך Q-Code ומערכות מידע ממוחשבות:
חברת "סקייפרו" בע"מ, רותם ואבי רוגובסקי, עדן בובר וליאור דהן.
