בן מינה וישראל
נולד בזכרון יעקב בכ"ט בטבת תש"ה, 14/1/1945
התגייס ב-פברואר 1962
שרת בחטיבת גולני גדוד "ברק" (12)
נפל בקרב בא' בסיון תשכ"ז, 9/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: תל פאחר באזור רמת הגולן
מקום קבורה: זכרון יעקב
בן ישראל ומינה. נולד ביום כ"ט בטבת תש"ה (14.1.1945) בזכרון יעקב. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר "נילי" אשר בזכרון יעקב. היה בן למשפחה מתושבי זכרון יעקב, מאז שנת 1942, מחקלאיה - כורמיה. בילדותו היה נמרץ וחייכני, אך במשך השנים הפך להיות רציני ושקדן ובעל יחס חם לעבודת האדמה ולחקלאות - והלא זה הוא מה שהביא אותו ללימודים בבית הספר החקלאי במקוה ישראל, אשר בו היה בין התלמידים המצטיינים והתבלט לאט לאט בכושר מנהיגותו, מהירות תפישתו והחלטתו.יחסו לחברים ולחברה היה תמים וטהור ולכל עניין שקיבל על עצמו היה מסור בכל נפשו ובכל מאודו. מטבעו צנוע היה ונחבא אל הכלים, עניו ומתון. ממעט בדברים ומרבה במעשים. הוא חרד לכל תקלה העלולה לפגום בשלמות המעשה ומה שעשה היה בדייקנות ובאהבה. הוא היה קשור לאדמה קשר בל יינתק, התמסרותו לענפים שונים בחקלאות, ובמיוחד לענף הגפן, והישגיו בבית הספר היו מובנים לכל- ואמנם אהבתו העזה לחקלאות הייתה היסוד לשביעות רצונו ולאורח חייו המאושרים. הוא נטה לספורט והשתייך לאגודת הספורט "מכבי" אשר בזכרון יעקב; במיוחד הצטיין בכדורגל. לאגודת הספורט "מכבי" אשר בזכרון יעקב; במיוחד להצטיין בכדורגל.בהיותו נצר לחלוצים הראשונים למניחי היסודות למדינתנו העצמאית הבין שלמען על המולדת ועל הקרקע המשחוררת חייב הוא להמיר את המחרשה בטנק ובמקלע, אשר בזמן שהותו בבית אביו בימי חופשתו מן הצבא , היה שש להחליף אותם שוב במחרשה. אך מרגע גיוסו לצבא בפברואר 1962 התמסר והתקשר בבכל נפשו לתפקידיו השונים כשאומץ לבו וגבורתו נבעו מתחושתו לשליחות שהוטלה על האיכר העברי.תודות לנטייתו ליסודיות ולשלמות הפך החקלאי הצעיר למפקד נערץ של פלוגתו. עד מהרה עשה בצה"ל כל מאמץ לממש את שאיפותיו וחלומיו ועלה בסולם הפיקוד. בסיימו את שירותו הסדיר נרשם לצבא הקע והיה למפקד פלוגה לוחמת. היה אהוב ומכובד על פלוגתו אשר הוביל לקרב האחרון ביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיוון תשכ"ז (9.6.1967), זה הקרב שנערך בתל אל- פאחר אשר ברמת הגולן.הוא מצא את מותו בהסתערות בראש קבוצת חיילים על גדרות האוייב תחת אש צולפת ומפקדיו ציינו את התנהגותו של מיכאל לשבח והוא הועלה לדרגת סרן אחרי נופלו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנחות עולמים בבית הקברות בזכרון יעקב.במכתב התנחומים מאת מפקד גדודו למשפחה כתוב לאמור: "מסור ונאמן היה מיכאל לגדוד ולמדינה. סמל ומופת היה לחבריו ומכולם לא נרתע ולא היסס לבצע את הקשה שבמשימות שהוטלו עליו- וכל זאת בחירוף נפש ובמסירות עילאית".חוברת הנקראת על שמו הוצאה לאור על יד מסדר "בני ברית" בזכרון יעקב ("לשכת אדולף ושרה קראוס"), בסיוע המועצה המקומית ובהשתתפות ההורים. אותה לשכה נקראת מאז נופלו "היכל מיכאל תשבי " ולוח הוצב מול גן רוטושילד שבמקום.ההורים תרמו לבית הכנסת הגדול "אוהל יעקב", שבזכרון יעקב דלתות ושני קנים לספרי תורה. זכרו הועלה ב"מכבים", בטאון הסתדרות מכבי ישראל.